דסק דמליון ישראל

עושים עסקים בישראל

אחת מכלכלות השוק החזקות והמפותחות בעולם היא ישראל . בישראל יש אוכלוסיית עובדים מוכשרת ומשכילה, וריכוז הון סיכון מאפשר לה להיות מובילה עולמית בתעשיות ההייטק. זה יוצר סביבה נוחה למשקיעים זרים במגוון רחב של הזדמנויות.

בישראל יש כלכלה מגוונת המתמקדת בעיקר במוצרים טכנולוגיים.

אוכלוסייה של 9.2 מיליון אנשים, התמ”ג עומד על 402 מיליארד דולר; מה שהופך אותו למרכז חסכוני. ישראל מדורגת במקום ה-43 במונחי חופש כלכלי במדד 2022 עם ציון של 68.0. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, ישראל מדורגת במקום השני מתוך 14 מדינות, והדירוג הכולל שלה גבוה מהממוצע לאזור ולעולם כולו.

בין המובילים בעולם בתעשיות רבות

עסקים ישראלים מובילים בעולם בייצור מוצרי פלסטיק, הייטק וכימיקלים (ישראל ידועה במומחיותה בתרופות גנריות) (אווירונאוטיקה, אלקטרוניקה, טלקומוניקציה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ועוד). התעשייה כולה מהווה 18.6% מהתמ”ג ומעסיקה 17% מכוח העבודה (הבנק העולמי, 2020). אחוז אחד מאוכלוסיית העובדים מועסקים בענף החקלאות, המייצר 1.2% מהתמ”ג ( הבנק העולמי , 2020). פירות וירקות, דגנים, יין וחקלאות בקר הם הגידולים העיקריים של ישראל.

עשיית עסקים בישראל ועם זאת היא לעתים קרובות מרכיב באסטרטגיה העולמית של ארגונים מצליחים רבים, בשל תשואות ההשקעה הגבוהות והסיכויים המסחריים הרווחיים המוצעים. ציון הידידותיות העסקית של ישראל בשנת 2020 היה 76.7. בהשוואה למדינות אחרות לאורך כל תקופת המחקר, ניהול העסקים בישראל היה קל יותר ב-35%. אלו רק מקרים בודדים, שהופכים את ישראל לאומה רווחית וידידותית לעסקים. ההתקדמות הטכנולוגית יחד עם תעשיות גנריות משכו משקיעים ויזמים זרים להשקיע בישראל ולהוציא דיבידנדים.

השיקולים לעשיית עסקים בישראל הם:

• טכנולוגיה וחדשנות חודרות לכל היבט של התעשייה הישראלית. הישראלים מעריכים אנשי סמכות ואנשי מקצוע ידועים בתחומם כי הם מעריכים אינטליגנציה וחדשנות.
• מתוך 140 מדינות שדורגו בדוח התחרותיות העולמי לשנת 2019, ישראל היא המדינה ה-20 הכי תחרותית בעולם.
• אוכלוסייה נמוכה אך מיומנת מאוד אוכלוסייה בעלת תככים ויכולות אינטלקטואליות גבוהות
• מעט משאבי טבע אך כלכלה איתנה המבוססת על טכנולוגיות חדשות והתקדמות

מלבד שיקולים אלו, ישנם יתרונות רבים גם בעשיית עסקים בישראל.

• כלכלה צומחת
• שיעורי אינפלציה נמוכים ושיעורי תעסוקה גבוהים
• ידע טכנולוגי חזק, מומחיות ויזמות
• יש מגמה של הקמת חברות סטארטאפ
• חוקים ותקנות אחידים עבור משקיעים מקומיים וזרים המהווים סביבה נוחה למטרות השקעה
• פטורים ממס על רווחי הון, מכירת אחזקות, נגזרים וקרנות נאמנות
• אקלים טוב והגנת משקיעים
• מיומנויות יצירתיות לפיתוח וצמיחה חקלאית
• חינוך מתקדם ומיומן
• כוח מיומן גבוה המתמקד ברעיונות מעשיים; ישראל היא המקור של חברות שונות
• 100% מבעלות זרה על חברות זרות

מערכת החוק

לישראל אין חוקה כתובה. עם זאת, מספר חוקי יסוד נראים כבסיס לשיטת המשפט ולפסיקה שלה. הרפובליקה היא רפובליקה דמוקרטית בעלת צורת ממשל פרלמנטרית הנשלטת על ידי ראש ממשלה ומעורבת בה מספר רב של מפלגות פוליטיות המייצגות קשת רחבה של אידיאולוגיות פוליטיות. הכנסת, המכונה לעתים קרובות האסיפה, היא הגוף המחוקק של ישראל. יש לו לשכה אחת ו-120 חברים שנבחרים כל ארבע שנים.

ראש ממשלת האומה ממונה על יצירת הקבינט, המשמש כגוף המחליט והביצוע העיקרי של הממשלה. הכנסת בחרה באופן היסטורי את הנשיא, המכהן כראש המדינה, לכהונה של חמש שנים. הנשיא מבצע בעיקר תפקידים טקסיים, אם כי יש לו גם את הסמכות למנות כמה מנהיגים לאומיים חשובים, כמו מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ושופטי בית המשפט העליון.

ישראל פועלת לפי החוק המקובל. הסביבה העסקית הישראלית מבוססת על חוזים, ומכיוון שדיני החוזים הישראליים חלים על כל ההתקשרויות המסחריות, לרבות אלה שנמצאות עדיין בשלבים מוקדמים של המשא ומתן, יש לקחת זאת בחשבון לפני תחילת או פיתוח קשרים עסקיים בישראל.

לצורך עשיית עסקים בישראל, ישנם מספר גופים עסקיים שניתן להקים לפי פקודת החברות בישראל. תהליך הרישום כולל:

• הגדרת מטרות הישות
• איסוף הנתונים וסיום הון המניות עבור הישות
• מסירת הפרטים בצורת מזכר ההתאגדות
• רישום מיסים
• פתיחת חשבונות בנק
• שמירת רשומות.

סוגי החברות הם:

OSEK PATUR

חברה קטנה לעסקים קטנים. סוג זה של חברה מתאים לעסקים בעלי הכנסה שנתית מקסימלית של 99,000 ש”ח (בהערכה מחדש מדי שנה). מכיוון שעסק מסוג זה אינו צריך להצהיר על המע”מ שלו, ייתכן שהמדינה לא תקבל את המע”מ בחזרה. עם זאת, עסק זה אינו יכול לתבוע את המע”מ ששילם על עלויות או השקעות.

חברה בערבון מוגבל

הצורה החשובה האחרת היא חברה בע”מ שיכולה לתפקד כחברה מוגבלת פרטית או חברה בע”מ.

חברת אחריות פרטית

חברה פרטית בע”מ היא אחת החברות הבודדות שניתן להקים בישראל.

החברה רשומה בבורסה. הדרישה המינימלית לבעלי מניות היא שצריכים להיות 1-50 בעלי מניות ודירקטור אחד. אין כפייה למכור אגרות חוב או מניות לציבור. החברה מחויבת להגיש דוחות שנתיים ודוחות כספיים. לגבי ההון הסטטוטורי המינימלי של העסק הישראלי הזה, אין תקנות. חוקתה אינה דורשת תרומות הון. ההרשמה עולה 2,554 ₪ או 500 יורו. קיימת אחריות אישית בלתי מוגבלת למעשי החברה.

חברה בערבון מוגבל

השנייה של חברות כאלה היא החברה בע”מ. הדרישה העיקרית להקמת חברה בע”מ היא לפחות שבעה בעלי מניות ודירקטורים. היא יכולה להציע מניות ואגרות חוב למכירה לציבור. הדוח השנתי אמור להתפרסם מדי שנה אצל הרשם. בחברה בע”מ, אחריותם של בעלי המניות מוגבלת מאוד. הון המניות המינימלי תלוי בקטגוריית מוצרי החברה.

חברה זרה

חברה נוספת שישראל מציעה למשקיעים זרים היא להקים סניף או משרד מקומי או לפעול באמצעות חברת בת. משרד זה חייב להיות רשום גם אצל רשם החברה. חברות כאלה אינן חייבות לפרסם דוחות שנתיים כלשהם.

ניתן להקים חברות אלה:

• על ידי יצירת חברת בת עסקית בישראל.
• על ידי הקמת סניף שם.

חברת בת היא ישות משפטית נפרדת ובעל המניות שלה הוא החברה הזרה.

אחריותה של החברה הזרה מוגבלת לסכום השקעתה בחברה הבת, בכפוף לשיקולי ניקוב מסך התאגיד. כישות משפטית נפרדת, חברה בת יכולה לנקוט כל פעולה משפטית בשמה.

חברה זרה יכולה לקיים מקום עסק בישראל אם היא רשומה כ”חברה זרה” לפי חוק החברות הישראלי התשנ”ט-1999.

שׁוּתָפוּת

אפשרות נוספת היא הקמת חברה. על פי פקודת השותפות, שותפות היא ארגון המורכב מיחידים שהתקשרו בהסכם שותפות. אלא אם כן הם שותפים מוגבלים בשותפויות מוגבלות, אחריותם האישית של השותפים אינה מוגבלת. ישראל גם מתירה לשותפויות זרות לנהל שם עסקים.

שיתופי

צורה זו של ישות תאגידית מצויה בעיקר בענף החקלאות, בענף התחבורה ובחלק מהארגונים העוסקים בשיווק סחורות חקלאיות.

ארגונים ללא מטרות רווח

ארגונים אלה מתפקדים בעיקר כמוסדות חינוך, מתקנים רפואיים, מלכ”רים וממשלות מקומיות. עמותות נשלטות על ידי חוק נפרד המתייחס בעיקר להקמת ארגונים כאלה וכיצד הם עשויים לתפקד ככאלה.

ישראל מציעה גם תוכניות, תוכניות, תוכניות ומבנים שונים להשקעות זרות. אחד הרעיונות הייחודיים הללו הוא חממות טכניות, זכיינות ועצמאים.

אינקוברטורים טכניים

חממות טכניות הן חברות סיוע המאפשרות לבעלי חברות שואפים, הן ישראלים ותיקים והן עולים טריים, את ההזדמנות לפתח את הרעיונות הטכנולוגיים החדישים שלהם ולהקים מפעלים חדשים על מנת לשווק אותם.

משרד המדען הראשי (OCS) של משרד התעשייה והמסחר מעניק מנהיגות וסיוע לתכנית החממה, שהוקמה בשנת 1991 ומיושמת בכל הארץ.

יותר מ-200 יוזמות בתחום האלקטרוניקה והתקשורת, תוכנה, מכשור רפואי, חומרים חדשים וביוטכנולוגיה פותחו מאז תחילת הפרויקט לתוך 27 החממות הטכניות הפועלות כיום בישראל.

זכיינות

הרשות לעסקים קטנים ובינוניים (ISMEA) ו-MATI, המרכז לפיתוח עסקי בירושלים, שיתפו פעולה כדי ליצור את העמותה המכונה המרכז הישראלי לקידום זכיינות (IFPC).

זכיינים פוטנציאליים יכולים לבחור מתוך מגוון רחב של שירותים הניתנים על ידי ה-IFPC, כגון מיקום רשת, תמיכה במשא ומתן, ניתוח היתכנות כלכלית, גישה למאגרי מידע עסקיים בלעדיים, תמיכה פיננסית וליווי עסקי מומחה.

עצמאי

הפרטים יכולים גם להירשם ולעבוד כעצמאים. לאחר הרישום, נדרש הפרט להיות רשום ברשות מס הכנסה, במס ערך מוסף ובמוסד לביטוח לאומי. מס הכנסה יחויב בגובה 10% מהרווחים. מס ערך מוסף יחויב בשיעור של 15.5% על כל המוצרים והשירותים.

המשמעות של ביטוח לאומי מחושבת בהתאם לאחוז מההכנסה.

משטר מסים

פקודת מס הכנסה היא החקיקה העיקרית המסדירה מס הכנסה בישראל. בנוסף, ישנן הקלות מס מיוחדות לעולים האחרונים כדי לקדם את העלייה. מס הכנסה, מס רווחי הון, מס ערך מוסף ומס שבח מקרקעין הם כל סוגי המסים החלים והמשתלמים בישראל. כדי שתושב ישראל יהיה זכאי לחייב במס, התושב יהיה:

• האדם שוהה בישראל לפחות 183 ימים במהלך שנת המס המסתיימת ב-31 בדצמבר.
• האדם שהה בישראל לפחות 30 ימים במהלך שנת המס האחרונה ובסך הכל 425 ימים במהלך שתי שנות המס שקדמו לה.

מיסים בודדים

אזרחי ישראל מחויבים במס הכנסה על הרווחים שלהם ברחבי העולם, אך מי שאינם אזרחים חייבים במס הכנסה רק על רווחים ממקור ישראלי. הגשה פרטנית בלבד תגיש שומה אחת, אך זוג נשוי יגיש שתי שומות. עבור אנשים, שנת מס היא שנה קלנדרית. אלא אם כן הוא מיוצג על ידי רואה חשבון מורשה ישראלי, ובמקרה זה תינתן ארכה, המועד האחרון להגשה המקורי הוא 30 באפריל של השנה שלאחר מכן. ישנם שיעורי מס שונים בהתאם להכנסה.

מיסי חברות

אם תאגיד מנהל ושולט בפעילותו בתוך מדינת ישראל או נוצר בהתאם לחוקיו, אזי ההנחה היא שעל הפירמה לשלם מסים ישראליים. ההכנסה הבינלאומית של תאגיד מקומי חייבת במס. פירמה תושבת חוץ ללא חברה בת מחויבת במס רק על הכנסה שמקורה בישראל, אך עסק זר עם חברה בת ישראלית ממוסה רק על הכנסות שהופקו, נצברו או התקבלו בישראל.

השנה הקלנדרית נחשבת כשנת המס; עם זאת, עסקים עשויים לבקש שנת מס שונה. בתוך חמישה חודשים לאחר סיום שנת הכספים, עסקים חייבים להגיש את דוחות המס השנתיים שלהם.

שיעור התאגידים ירד ל-23% ב-2018. דיבידנדים שמשלמים החברה ליחיד מחויבים במס בשיעורים הנעים בין 25 ל-33 אחוזים, מה שמביא לטווח של 42.25 עד 48.41 אחוזים עבור הסכום הכולל של רווחי החברה המפוזרים. חברות טכנולוגיה כפופות לתעריפים מיוחדים לחברות.

רישום מס

לאחר הקמת חברה, השלב הראשון הוא רישום ברשויות מע”מ על ידי שליחת עותק של הסכם הרכישה, הסכם השכירות של הנכס שלך, או המחאה מבוטלת מחשבון בנק עסקי, לפי העניין. במקרה של אי פטור, על האדם להירשם בביטוח לאומי לאחר רישום ברשויות מע”מ כעצמאי או כעסק.

מע”מ (מס ערך מוסף)

מס ערך מוסף חל על רוב הסחורות והשירותים. זה חל בשיעור של 17%, המע”מ נגבה על רוב השירותים למעט שירותים בודדים. בישראל מילוי המע”מ הוא חובה.

ביטוח לאומי

חובה על העובדים להיות בעלי ביטוח לאומי או ביטוח לאומי. זה עובד על בסיס מערכת תורמת על ידי כל עובד על ידי התלות בתעריפים קבועים.

מס רווחי הון

עם זאת, מס רווחי הון מוטל בדרך כלל בשיעור של 25%; זה (CGT) מוערך לפעמים בשיעור של 30%. נכס חייב במס עירוני, אך חוק מס שבח מאפשר גם אפשרות למס רווח הון. מיסי עושר, ירושה, עיזבון ומתנות נעדרים כולם מישראל.

פטורים ממס

תושבים חוזרים כמו גם עולים חדשים, ניהול חברות זרות אינם כפופים למשטר מיסוי אוטומטי. החוק מציע פטורים ממס על הכנסה.

• במהלך 18 החודשים הראשונים – 3 נקודות זיכוי מס.
• במהלך השנה שלאחר מכן – 2 נקודות.
• במהלך השנה השלישית – נקודה אחת.

במשך 20 שנה, עולים חדשים חופשיים מתשלום מס על ריבית שהרוויחו על פיקדונות במטבע חוץ, כל עוד הכסף ששימש לביצוע ההפקדות הגיע מכסף שהיה ברשותם לפני שהגיעו לישראל והוכנס למוסד פיננסי ישראלי.

מערכת בנקאית

מערכת הבנקאות המתוחכמת היא בישראל עם יותר מ-20 בנקים כולל 4 בנקים זרים. הבנקים חשבו על מדיניות המעודדת משקיעים זרים עם אשראי קל והלוואות עם דרישות מינימום. ההתמקדות העיקרית הייתה במערכות הבנקאות הדיגיטליות. כתוצאה מכך, הממשלה העניקה רישיון לבנק חדש לקידום הבנקאות הדיגיטלית.

לצד המשטר הבנקאי המסורתי, גם שוק האשראי החוץ בנקאי קיבל משמעות. אשראי זמין כעת הן ללקוחות הקמעונאיים והן למגזר העסקי על ידי מספר רב של ארגונים פרטיים וציבוריים, וכן קרנות השקעה, קרנות פנסיה וחברות ביטוח.

על מנת לשלוט בתופעה ההולכת וגוברת זו, נחקק בשנת 2016 חוק חדש המכונה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו-2016. חוק השירותים הפיננסיים הוא מרכיב ברפורמה חקיקתית משמעותית שמטרתה להגביר את הרגולציה של שירותים פיננסיים על ידי חברות חוץ מוסדיות, ליצור ולהגביר תחרות בענף, לשמור על זכויות הצרכנים ולהבטיח עמידה בתקנות איסור הלבנת הון.

ישנן מספר הזדמנויות בנקאות השקעות גם בישראל. ההשקעות במגזר הבנקאות בצורת חברות פינטק הגיעו ליותר מ-25 מיליארד דולר.

עלייה

לעלייה לישראל יש היסטוריה ארוכה. למרות השקפה ליברלית, מדיניות ההגירה מוסדרת על ידי אינטרסים אתניים. יש לה מערכת הגירה יוצאת דופן עבור בעלי אתניות יהודית לעבור לישראל. אבל עבור לא-יהודים כולל חיפוש עבודה ומקלט, די קשה לעלות לישראל. סוגי הויזות העוסקות בהגירה הם ויזת הגירה, ויזת תושב זמני A/1, ויזת כמרים A/3, ויזת עבודה B/1 וויזה למשקיע אמריקאי ידוע לשמצה.

קניין רוחני

הארגון בישראל המציע הגנה משפטית על קניין רוחני תעשייתי באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויים של מקור מכונה משרד הפטנטים הישראלי (ILPO).

לצורך רישום סימן מסחר. יש להגיש בקשה, עבור רישום והגשה יש לשלם דמי רישום. בוחן רשות חייב לעיין בבקשה, יש לפרסם אותה וייתכן שתהיה אפשרות להליך התנגדות. שימוש בסימן, או בסימן הדומה לו באופן מבלבל, לאותם טובין או שירותים הקשורים בקשר קרוב, ייחשב כהפרה אם הרישום תקף ותינתן לבעלים הזכות הבלעדית להשתמש בסימן המסחרי ביחס ל- סחורות או שירותים עבורם הוא נרשם.

ואילו לגבי פטנטים, רשות הפטנטים הישראלית מנפיקה פטנטים על חידושים טריים, פרקטיים, מקוריים ויצירתיים. כל מוצר או הליך הקשורים לטכנולוגיה זכאים לפטנט. אם חידוש מעולם לא נחשף בישראל או בכל מקום אחר בעבר, בין אם בנייר, מילולי או בדרך אחרת, הוא ייחשב כחדש. עשרים שנה ממועד הבקשה הוא משך הגנת הפטנט.

לצד, יצירות מקוריות ספרותיות, אמנותיות, תיאטרוניות ומוזיקליות וכן הקלטות קול ותוכנות מחשב מוגנים כולם על ידי חוקי זכויות יוצרים בישראל. יצירות דרמטיות, כולל סרטים, מוגנות.

חוקי עבודה ותעסוקה

משפט העבודה הישראלי, המורכב ממערכת של כללי חקיקה, תקנות ופסיקה משכנעים, חל על כל העובדים העובדים בישראל, בין אם הם ישראלים ובין אם הם זרים (כלומר, עובדים לא ישראלים העובדים בישראל לפי תנאי א. אשרת עבודה תקפה). בנוסף, ישנם צווי הרחבה והסכמים קיבוציים כלליים ומיוחדים החלים על כל או על חלקים מסוימים של שוק העבודה.

לא ניתן לוותר על הזכויות המינימליות המובטחות לעובד בחוק הישראלי, יש להדגיש.

בישראל יש חוקי עבודה ליברליים ואפקטיביים. ישנם חוזי עבודה שונים עבור העובדים. סוגי החוזים העיקריים הם:

• חוזי עבודה פתוחים ללא הגבלת זמן הם הסוג האופייני ביותר של הסכם מכיוון שאין להם תאריך סיום מוגדר. שני הצדדים נדרשים להודיע על פיטורים או התפטרות לפי חוק הודעת הפיטורים וההתפטרות. כל המעסיקים והעובדים חייבים לציית לתקנות הפיטורים, העשויות להיעשות מסיבה, ללא אפליה, בתנאי שננקטים הצעדים המתאימים.
• חוזי העסקה לתקופה קצובה: אלו הם הסכמי עבודה עם משך זמן מוגדר או קשורים לפרויקט מסוים. העובד זכאי לשכר שנותר שהיה משולם לכל התקופה במקרה שהמעסיק יסיים את החוזה לפני פרק הזמן שנקבע מראש.
• תקופות ניסיון: אלו מותרות ויש לטפל במבחן באותו אופן כמו עובד במשרה מלאה. בהתאם לחוזה או להסכם הקיבוצי החל, תקופת הניסיון עשויה להימשך חודש עד שנים עשר חודשים. תקופת ההודעה המוקדמת הנדרשת היא יום אחד לששת החודשים הראשונים לעבודה, ולאחר מכן יומיים וחצי לכל חודש שלאחר מכן עד סך של 12 חודשים.
• חוק הסכמים קיבוציים הוא דבר החקיקה העיקרי המסדיר הסכמים קיבוציים (CBA). הם מספקים את התנאים והזכויות הבסיסיים שחייבים להיות לעובדים, לרבות כשכר, זמן מחלה, דמי לידה, חופשה בתשלום ותקופות הודעה מוקדמת. הסכמי משא ומתן קיבוצי עשויים לחול על תעשיות או עסקים מסוימים או עשויים להיות בעלי יישום רחב יותר.

ישנם גם מספר חוקי עבודה החלים אשר קובעים שכר מינימום, שכר שווה, שעות עבודה סבירות, חוקי עובדים זרים, כללי חופשת מחלה, פוליסות ביטוח לאומי, חוקי הגנת הפרטיות וחוקי אשראי. הם מכוונים להגן על התעסוקה והעובדים.